בית.
4 קירות,
4 חדרי (שינה) בתוך ליבי.
7 חודשים של תהליך בנייה, תהליך בו בניתי את עצמי.
ובכל קיר שנבנה, הרגשתי שאני מצליחה לפרק חומות הגנה שבניתי לעצמי במשך השנים.
התבוננות על חלום שקוראים לו בית, זה התבוננות מעמיקה פנימה.
ואני אוהבת את מה שיצא. אני אוהבת את מי שאני בתוך הבית הזה.
מהלכת בין החדרים ומחדירה אל תוך גופי את כל השפע הזה, הטוב הזה שיצרתי במוחי והפך למציאות.
ובתוך כל התהליך הזה למדתי על עצמי שברגע האמת אני יכולה לקבל החלטות לבד ואפילו להיות שלמה איתן.
למדתי שאני טובה בלבחור, בלחקור, להתעמק בעובי הקורה (תרתי משמע), להבין ולחבר קצוות.
למדתי לשחרר מעט את הפרפקציוניזם ולא לאפשר לאגו לנהל אותי.
למדתי שאני יודעת לעמוד על שלי, ללכת עם האמת שלי ולא לתת לרעשי הרקע, לטשטש את ראייתי ולטלטל את תשוקותיי.
בשנים האחרונות הבנתי שיש לי חיבור חזק לסטיילינג. כשאני פותחת בבוקר את הארון, אני עוצמת עיניים, לוקחת נשימה ומקשיבה לבגד שקורא לי. איזה צבע אני רוצה היום, גוון, דוגמא, טקסטורה. מה בא לי להיות היום?, איזו שירה אלבש היום.
הבנתי שאני יודעת לקחת חולצה, לשדך לה מכנס, חגורה, גקט, עגילים ונעליים וליצור ביניהם הרמוניה טובה.
אבל ואוו, חשבתי לעצמי, להלביש בית זה כבר סיפור אחר לגמרי.
לקחת כ"כ הרבה אקססוריז, לשלב אותם יחד זו מורכבות שלא ידעתי אם אצלח ותאכלס, הצלחתי!
היום, אחרי שנים של עבודת מודעות, קבלת היש, הוקרת תודה והכרת הטוב, הפחתת שיפוטיות וביקורתיות, אני יודעת,ובלי להתנצל להודות על היכולות שלי. יודעת לדייק במה אני טובה, מהן החוזקות שלי, מה קצב הריקוד שלי.
אחת המסקנות המשמעותיות שלי היא שבית הוא מכלול של גם וגם.
בית הוא הגשמה גשמית ושפע רוחני.
הוא אוצר בתוכו ים של חוויות, רגעי קסם, בינה ואהבה. הוא מפלט לנחת, הוא מקלט לשקט.
הוא חומר ורוח יחד.
וכמו הבית, כך גם אני רוצה, להיות גם וגם.
לא לנסות לזקק ולדייק את עצמי לכדי משהו אחד בלבד.
אני רוצה להמשיך לעסוק בקונדיטוריה כי זו אהבה גדולה שלי וגם לצאת לאור ולהתחבר יותר לעולם הסטיילינג. הוא משקף עבורי את כל מי שאני היום ואת החיבור העמוק שלי ליד שניה, וינטג וקנייה נבונה.
וגם קצת בא לי שוב להיות מדריכת פילאטיס ואולי גם לעשות מארזי פיקניק מפנקים.
בא לי לעשות סטיילינג אישי, ואולי אף הום סטיילינג. אולי לפתוח בלוג עם חומרים להשראה ולעזור לנשים להתחבר לעצמן דרך הבגדים במינימום מאמץ וכסף.
אני רוצה גם וגם וגם! הבית, הפרויקט העצום הזה, גרם לי להבין שאפשר. אפשר לעשות שילובים מרגשים של חדש וישן, להעיז בצבעים ובד בבד גם להשקיע בבד. אפשר לבחור בחירות אמיצות ובעיקר, העיקר ללכת עם הלב שלי והרבה דמיון.
היום אני רוצה להרגיש שהדלת הרחבה, המנצנצת שלנו עם ידית הזהב הארוכה תפתח עבורי דלתות רבות ומרגשות. תפורר את הפחדים שחוסמים אותי מלהתקדם ותיתן לי מרחב לנשימה, מרחב ליצירה והגשמה עצמית, קרקע פוריה ומקום לגילוים חדשים ומרתקים.
ואיך, איך לוקחים את הארגז כלים שיצרתי בעצמי, היכולות וכל מה שאספתי במסע שלי והופכים למקשה אחת בה אצליח להתחבר לייעוד שלי, להתקרב לעצמי בעצמי.
זה מבלבל, מפחיד, מתסכל.
אחרי שסיימתי ליצור את הסביבה הפרטית שלי, בא לי עכשיו לטרוף את העולם.
בית,
סופסוף הגעתי הביתה.
עכשיו אני מצפה כבר למצוא את עצמי, בתוכו, בתוכי.
שירה
