המנהיגה שבי.

באופן בלתי מוסבר, כל פעם שאני רואה להקת ציפורים ברקיע , הלב שלי מזכיר לי מהי התרגשות.

משהו בהרמוניה התנועתית שלהן, הסינכרון המופתי שלהן , מפעים אותי כל פעם מחדש.

אין דחיפות, יש מקום לכל אחת וכל אחת יודעת את מקומה וזאת תוך תנועה אוירית.

הן עפות להן בצורת החץ, ה – v .שועטות קדימה אל האופק. ספק יודעות לאן , ואולי אינן?.

בריצה היום, הבחנתי בלהקת ציפורים .

פתאום עלו בי שאלות. האם בתעופת החץ שלהן, נבחר המנהיג ע"י הלהקה? האם הוא בוחר את עצמו? האם כל הקסם הזה קורה באופן ספונטני, אקראי?

התחלתי ללמוד NLP בחיבור לפן עסקי.

השבוע דיברנו על מנהיגות. מהו מנהיג ומהם מעגלי המנהיגות בחיינו.

בחיבור לNLP הגדרתם למנהיגות הינה היכולת להוביל אדם רגיל ולרתום אותו לעשות דברים יוצאים מגדר הרגיל. מנהיגות אישית היא היכולת להוביל עצמי מאזור הנוחות לעשיית דברים שבהכרח אינם רגילים לי. לברוא מציאות מודעת.

הלהקה הזו שטיילה לה מעל ראשי גרמה לי לשאול את עצמי האם וכמה אני מנהיגה בחיי? ואיך אני יכולה להגדיל בתוכי את תחושת המנהיגות שבי.

השבועות האחרונים הם מערבולת מתובלת של רגשות קיצוניים שנעים במנעד בין ייאוש ואמונה עזה, בין שמחה רדיקלית ויגון קודר.

מכניסה לתוכי את את תנועת התעופה. את החץ, ההובלה , ההנהגה וההנעה הפנימית שלי.

את הדרך למצוא את עצמי בתוך להקה, למצוא את התנועה שלי בתוך הלהקה הפנימית שלי.

איזה שאלות זה מעלה בכם? במנהיג /ה שאתם?

שבת של של home פנימי

שירה