לאחרונה התבהר לי שהכנת קינוח עבור אדם אחר זו משאלת לב עבורי לתת אהבה .כשחשוב לי להראות למישהו שאני רואה אותו. כשבא לי לפנק, לנחם, לרומם את רוחו אני מכינה לו קינוח.
אף פעם לא הכנתי לעצמי עוגת יומולדת. יותר מזה, אני לא מסוגלת לטעום את הקינוחים שלי. יש לי איזו סלידה /שריטה עמוקה, עניין לא פתור עם כל הדבר הזה, אבל זה כבר לפוסט אחר..
בגיל 44 החלטתי שאני מכינה לעצמי עוגת יומולדת! אני מגישה לעצמי אהבה!
וכבר כמה ימים שאני חושבת עם עצמי מה בא לי. מה הקינוח שאני הכי אוהבת, איך אני מפנקת את עצמי .
44, מיי גוד נס!
בהיתי קצת במספר הזה. אם הופכים את הספרה 4 זה נראה כמו כיסא. כיסא מסמל משהו יציב, מאוזן ,מיושב, בד"כ עם 4 רגליים על הקרקע. כך שאני מסודרת, יש לי שניים כאלה השנה
אז לשנה זו בסימן כיסאות אני עומדת איתנה, במרכז הבמה שלי. כבר לא מתחבאת. לא מרגישה שקופה.
אני רואה אותי. רואה שרואים אותי.
מאחלת לעצמי שאבחר להראות את כל צדדי הצבעוניים, את צורתי השונה, המשתנה.
שאדע להיות יציבה, לעמוד על שלי, על הקרקע, שאהיה פרקטית, פרודוקטיבית ואדע גם לפרוש כנפיים, לחלום גבוה, לעוף רחוק.
שאאפשר לעצמי גם לאבד לפעמים את שיווי המשקל, לבקש עזרה, להיתמך, לתת לרגלי ליפול אך לא לשים לעצמי רגליים. שאדע גם למעוד, לאבד שליטה ולדעת שהכל יהיה בסדר. שהכל כבר בסדר.
שאדע להרגיש מתי עלי לשבת, להתרווח במושבי בנוחיות, להתמסר למנוחה ללא מצפון וביקורת ושאבחר גם לקום לעשייה, לצאת מאזור הנוחות, מתובלת ביצירתיות, תשוקת הלב ומלאת השראה.
ואחרי שאדליק את הנרות על העוגה שהכנתי לי, אעצום עיניים, אעשה פווווו אני מאחלת לעצמי גם
להמשיך ולשאוף להיות אדם טוב יותר, להיות דוגמה לילדיי, להיות בנתינה ללא תנאים, לאהוב בתמימות, תמיד לנסות לראות את האחר באור טוב, ברגישות ובקשיבות.
להפחית שיפוטיות ולהסכים לקבל את כל הסדקים שבי-שביחד מתחברים לידי שלם. אחד מנצנץ שמסדקיו פורץ אורי.
לאפשר לעצמי להיות. נוכחת, אותנטית, חשופה, פגיעה,בכנות ובאומץ.
שאבחר יותר בחיוך ובצחוק מתגלגל. שאתחיל ואסיים את יומי בתחושת מלאות והודיה ושאדע למרקר את הניצחונות הקטנים מבלי לגמדם או להעלימם.
שאהיה האישה שאני חולמת להיות בעתיד, כבר היום. כל יום קצת יותר.
שאתן לעצמי יותר מקום בפני עצמי, מבלי לרמוס את האחר ושלא אתן כ"כ הרבה מקום למה שמטלטל, מנער אותי ונמצא מחוץ לי.
שאפחית ריצוי, קטנוניות, פנקסנות ואוסיף אהבת חינם והנאה בפשטות מהדברים הקטנים.
שירה