הי אני שירה ביאלה קורנפיין בת 44, נשואה לאלעד ואמא לשלושת המופלאים: ערד, מעין ויהלי.
נולדתי בירושלים, עשיתי תחנת מעבר בתל אביב וכבר כמעט חצי מחיי גרה בעמק הירדן, על תל עוצר נשימה מעל הכנרת.

כילדה לא גדלתי עם חלומות גדולים . זוכרת שאת הלימודים שלי בחרתי בזריקת חץ דמיוני בראשי בגלגל המקצועות.

כשהגעתי לעמק הייתי אבודה לגמרי. לא ידעתי מה אני ומי אני רוצה להיות. לקח לי זמן להתחבר לקצב הייחודי של העמק, לשפה שלו.
לקח לי זמן להתחבר לעצמי, לקצב הלב שלי.

השנים חלפו להן והחיים חיברו אותי אל העולם הקולינרי. יחד עם בן זוגי הקמנו עסק ובצעדים קטנים התחלתי לחקור את עולם הקונדיטוריה. מצאתי בו נחמה מתוקה :). 

בתוך הערפל הרגשי שלי, הקונדיטוריה הייתה מקום של דיוק עבורי.
מצאתי שמספרים שמתחברים ליצירתיות הם שילוב מנצח עבורי ומתוך תהליך הלמידה שלי הבנתי שאני אדם חוקר. ומעבר לעולם הקינוחים, הבנתי שאני חוקרת אנושיות.

כבר כילדה אהבתי להתבונן על העולם מהצד. להתבונן בתמונה הרחבה, פנורמית ובו בזמן לראות את הפרטים הקטנים ,את ה”לבן שבעין”.
אני מגלה שיש בי סקרנות רבה על הליכתו של אדם – הפיזית והרגשית, על מערכות יחסים, שפת גוף, תגובות ומילים.

 שנת ה40 שלי היתה שנה אמיצה בעיניי ושם התחברתי אל המילים בעוצמה.
יצאתי למסע בתוך עולמי. טיילתי בחדרי ליבי, מחפשת את החלומות שהטבעתי בתוכי בים הסערות של החיים.
התחלתי לכתוב מתוך תשוקה חדה וגם לצאת לאור. הסכמתי להביא את עצמי. חשופה .
המילים קיבלו עומק בתוך הצלילה, כמו מתבוננת בהן במשקפיי תלת ממד.
רותקתי להבין שהשפה העברית מביאה ממד חדש עבורי .חקרתי משמעויות שונות בתוך מילה,
מצאתי עצמי משתעשעת במשחקי מילים.
גיליתי שאני מרפה קצת מעוקצנות וציניות ומתחברת לשנינות, חדות לשון.
מצאתי אותי מחוברת יותר לכנות, רכות, שמחה פנימית וקבלה עצמית.
הכתיבה הפכה עבורי לכלי ריפוי והתרגשתי לגלות שנגעתי באחרים.

אני עדין איני רואה את חלומותיי בבהירות ועם זאת מגלה שמתעוררת בי התשוקה לגלות אותם. 

להיות בת אדם שמרחיבה את גבולות הדמיון שלי ומעיזה לפנטז ולהשתעשע בחלימה.

הבלוג הזו הוא כמיהה, קריאה שהתעוררה ואזרתי, יש לומר עזרתי (לעצמי) אומץ ואני מאוד נרגשת בפתיחתו.
שירה